#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. א הנצרך לנקביו האם מותר להתפלל והאם תפילתו תפילה?	"אם אינו יכול להעמיד עצמו פרסה לא יתפלל דכתיב &quot;הכון לקראת אלוקיך ישראל&quot; ואם התפלל תפילתו תועבה, ולא יצא ידי חובתו.<p dir=""rtl"">[י&quot;א שלהתפלל לכתחילה אפ' יכול להעמיד עצמו אסור &lt;רמב&quot;ם ורא&quot;ש&gt; וי&quot;א שמותר לכתחילה &lt;רש&quot;י&gt; ובירושלמי מחלק בין גסים שמותר ודקים שאסור, &lt;וכן דעת הרי&quot;ף&gt;]</p>"	ברכות כג.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. ב הנכנס לבית הכסא לעשות צרכיו מה יעשה עם תפיליו (ומה הדין כשאין שהות ביום אח&quot;כ ללבשם)?</p><p dir='rtl'>והאם מותר להכנס להטיל מים ותפילין בידיו?	חולץ בריחוק ד' אמות ונכנס, ובעראי אינו צריך בריחוק ד' אמות אבל שחוזר ומניחם צריך להרחיק שעשאו לקבוע. </p><p dir='rtl'>ב&quot;ש אומרים מניחם בחורים הסמוכים לרה&quot;ר וב&quot;ה אומרים אוחזן בידו ונכנס ולר&quot;ע בבגדו בידו, [ויניחם בחורים הסמוכים לבית הכסא &lt;יש של&quot;ג&gt;] ולא יניחם בחורים הסמוכים לרה&quot;ר שלא יטלום עוברי דרכים. אמר רבי מיאשא בריה דריב''ל וכן אמר ר&quot;י הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו. אמר רב נחמן בלבד שלא תצא רצועה טפח. אמר ר' זירא וכן ר' יוחנן אם אין שהות ביום ללבשן עושה להם כיס טפח ומניחם, אמר אביי בכיס מיוחד להם אפי' פחות מטפח (לרש&quot;י אין שהות ביום היינו אפ' לביתו, ותר&quot;י פי' בשם רב האי דדוקא בנכנס לבית הכסא).</p><p dir='rtl'>שנינו בברייתא לא יאחז אדם תפילין בידו... וישתין בהן מים, רב ששת רצה לפרש שזה רק לב&quot;ש, ונדחה, אלא כאן יודו ב&quot;ה שאסור דאיכא ניצוצות.	ברכות כג.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. ג האם מותר להכנס עם תפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים, ומדוע?	רבינא התיר, ורב אדא בר מתנא אסר, וכן דעת רבא לאסור, חישינן שמא יפנה וא&quot;ל שמא יפיח (והרא&quot;ש ועוד ראשונים ל&quot;ג את הא&quot;ל שמא יפיח).</p><p dir='rtl'>(כך הגרסא לפנינו ולפי זה מותר להכנס לבית הכסא קבוע בלא להשתין ולעראי אף להשתין, וי&quot;ג צנוע, וי&quot;ג עראי.)	ברכות כג.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: א מה אסור לאדם לאחוז בשעת התפילה?	תפילין, וכן סכין, מעות, קערה וככר (שחושש בהם שמא יפלו, ואין דעתו מיושבת עליו).	ברכות כג:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: ב כשהוא נפנה כמה מגלה מבשרו (בגדולים ובקטנים)?	קטנים אינו מגלה לאחריו כלום, בגדולים לאחריו טפח ולפניו טפחים ובאשה לאחוריה טפח ולפניה ולא כלום.	ברכות כג:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כג: ג הנכנס לסעודת קבע מה יעשה כדי שיפנה?<p dir=""rtl"">ועד מתי וממתי מניח התפילין?</p>"	"מהלך י' פעמים ד' ד' אמות או ד' פעמים י' אמות, ויפנה ואח&quot;כ יכנס.<p dir=""rtl"">ר' יצחק אמר שקודם חולצן ואח&quot;כ נכנס, ור' חייא אומר מניחם על שולחנו וכן הדור לו. ועד זמן ברכה אינו חוזר ומניחם.</p>"	ברכות כג:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: ד סודרא של תפילין האם מותר לצור בו מעות?	לרב חסדא אזמניה ולא צר ביה או צר ביה ולא אזמניה מותר, אבל אם צר ביה ואזמניה אסור. לאביי הזמנה מילתא היא ולכן אזמניה ולא צר ביה גם אסור להניח בה מעות.	ברכות כג:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: ה כשאדם שוכב במיטתו היכן ישמור את תפיליו. ומה הדין כשאשתו עמו?	"תחת רגליו אסור שנוהג בהם מנהג בזיון.<p dir=""rtl"">תחת מראשותיו, שמואל התיר ואפ' אשתו עמו, בברייתא איתא שאסור שאשתו עמו, ופסק רבא כשמואל, שכל לנטירותא טפי עדיף. ומניחם בין כר לכסת שלא כנגד הראש ואם מניח תחת הראש אבל מפיק למורשיהון לבר שרי, רב שישא בריה דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופריס סודרא עלוייהו.</p>"	ברכות כג:		ג' פרק
